אטביל

אטביל

ед.ч., м/ж р., 1 л., буд. вр./

הִטבִּיל [לְהַטבִּיל, מַ-, יַ-]

1.окунуть 2.окрестить

הִטבִּיל אוֹתוֹ לְנַצרוּת

его крестили